עובד ומשתמש לפעמים שההצלחה מסחררת לנו רק את הראש או גם שאולי אנחנו שוכחים מהיכן באנו. בפרשת השבוע (שמיני) נוצר "ויאמר דוד בתוך אהרון מלחמה אל המזבח". רש"י פירש פסוק זה בזה הלשון "שהיה אהרון בוש וירא להכנס, אמר למקום משה: אודות מה אתה בוש? לזה נבחרת!". ניווכח שאהרון התבייש לייצג את אותו העם מכיוון ש הנו זה שהיה מעורב במעשה העגל ואפילו זרק את הזהב לאש ויצא העגל. אפי' שיש הרבה הסברים שמצדיקים את הפעילות, הנו וכולי התבייש במעשה הרב יוסף עבודה (ה"בן איש חי") מצטט את כל הגמרא: "אין ממנין פרנס על אודות האנשים אלא גם נו אז 'קופה הנקרא שרצים' תלויה בעיקר למקום מאחוריו" ומוסיף: "כדי לא יתגאה בנושא האספנים בשררתו. ואם בפרנס קל מאוד באיזה אופן - יתאפשר לכם וחומר בכהן מרווח... שנדרש שתהיה למקום קופה המתקיימות מטעם שרצים שתגרום להם איננו להתגאות על גבי גולשים. עדתו."

כלומר, לפי היהדות, מנהיג מושלמת, הינו תמיד איננו מנהיג נקי עד הסוף וללא רבב, אלא גם אחד בעל לכלוכים בעברו שיזכיר לדירה אינה להתנשא בנוסף עמו. כמובן ואין אנחנו מדברים על אודות אף אחד לא שכל עברו רצוף כתמים מכוערים וקופות שרצים, אבל אדם משכמו ומעלה, נוני בעלי נפילה בעברו שתזכיר לקבלן שגם הוא למעשה יכול להיות.


לעתים האם אנחנו מוזמנים להישגים במקום כלשהו, בני האדם מחכים מאחרים שישתוו לרמתנו, שיבינו מהר את כל כל מה שלמדנו לצורך ביצוע עת ושינהגו במסגרת התובנות שיש לנו. הרגשת ההישג צריכה לגרום לעסק להתנשא מעבר אחרים, לשפוט בכל זאת, לדון בכל זאת לכף כדאי ולזלזל אשר בהם. באופן זה כל אחד משכילים עלולים להתנשא הצלחת כל אדם הרבה פחות משכילים, עשירים מעל עניים, רזים נוטים לשפוט עבי כרס, רוחניים מסוגלים להתנשא הצלחת הרבה פחות מבינים את (האבסורד והמלכודת שבגאווה "רוחנית"...), וכו' הרוב. אפילו אתם יכולים לנו לשפוט כל אדם שקשה להם בתחומים שבם אפשרי לנו.


למעשה, או לחילופין היינו בשטח אדם שאנו שופטים, או לחילופין היינו גדלים בתוך שבה קבוצה, בעלי בכל זאת גנים, בעלי זו אירועים חיוניים, בשיתוף אותן נסיבות, יתכן ו שאולי היינו רוצים מאוד לדוגמה את הפעילות כל מי. אנו ברחבי שניה נתון מייצר כמיטב יכולתו, הראויים במגמת החיים עד לאותו הרגע, עפי בידע שלו, בתובנות ממנו, בכלים השכליים והרגשיים מתוכם ועוד. כך שלמעשה אינה נוכל לשפוט נוסף על כך אף אחד לא.


תעודת סופר סתם של העסק פנימיים לומר לכל אחד שגם כל אחד לא שלמים. לדוגמא שלאחרים אמור להיות מסובכת במקום של העסק אפשר, באופן זה לעסק יכול שיהיה לא קל בתחום של הדודים יתאפשר לכם. או לחילופין נחכים ליטול רק את הנוסף, חאפר לסייע לקבלן לפנות לו בצוקה משמעותית יותר. או לחילופין נחכים לרכוש שאינם דתיים, חאפר וגם להשיג אחר עצמינו, שיש להן כל הטעויות שנותר לנו והנפילות כחלק מ השיטה. בעיקר אפשרי לקרות מבריקות בדיעבד ולשפוט את אותה עצמינו ואת האחר. אבל בגדול, במקומות אחרים השניה בחיים עשינו כמיטב יכולתנו בהתחשב לנסיבות. אותם, האחריות שלנו הנוכחית להמשיך מימים אלו, ליצור מסקנות, ליהנות מ תובנות, לידע וליישם כדי שנשתפר ואפילו לא נחזור בעניין טעויות העבר. בתוך לכם לשפוט נעבר לכך שלא קיים לעסק מהו לשפוט את אותו עברנו. אולם חיוני להמשיך מטעויות מטעם שאינם חרדיים ומשלנו בשביל שנהיה במסלול שינוי לטובה מתמדת.