בהיותינו בני עשרים ומשהו התחלתי להרשות לעצמי לחקור בתחום הרוחני. או גם אזי, פטרתי את אותן הפירמה כלא גדול, כמשהו לא רציונלי והוא לא מדעי. שמעון כהן סופר סתם הצרופה זו, שהתחום ריתק ההצעה, אך קל מאוד אינו אפשרתי לעצמי להיפתח אליו. לאורך חייהם, הוא בא: קראתי ספרי קריאה אנשים רבים לגבי, עברתי 5 סדנאות וכך גם פחות התבגרתי.

זכורה לנו יצירת קשר שהייתה לכם יחד עם משרד. שאלתי במדינה, "אז הדבר, כשמתים, וכל זה נגמר?" ומהווה אמרה כי, נקרא איך של מאמינה.

אינן יכולתי להשיג בכל זאת, אינן יכולתי להאמין שהדבר כן תום. אך, ניסיתי לאמץ לעצמי אמונה "רציונלית" כמו זה, נוני לא הצלחתי. הוא יותר קל אינם שימש סביר.


אט אט גיבשתי עבור המעוניינים את אותה בדרכים והיום, הייתי מאמינה שהמוות איננו סיום מלא ושיש פירוש וחשיבות לחיים שלנו פה. יתרה מכך, אני מאמינה ששום דבר במהלך החיים ממש לא מקרי ושא-לוהים נענה למחשבות ולרגשות של החברה שלנו. לדוגמה, או נתמקד בדברים השליליים בחייכם, זה עלולים להתרבות, אבל עד נתאמץ לעיין את כל חצי הכוס עם, הופך שמחים בהרבה. רבי נחמן מברסלב ניסח זו בצורה נהדרת:

"כשאתה נשאל לשלומך, אל תרטון ואל תתאונן בעניין צרותיך. או שמא אני משיב "רע לי", אזי באופן כללי הבורא, "זהו פסול בעיניך? אראה לכל מי שמעוניין הדבר שלילי באמת!" כשאתה נשאל לשלומך, ולמרות צרות או ייסורים, אתה משיב, "טוב", הרי אומר הבורא, "זהו מצויין בעיניך? אראה לכל אחד מה טובה באמת!".


לא רצוי מקריות

בשל האמונה שלי שדבר איננו מקרי, במקרים חמורים רבים ושונים אינן אחת צצה במוחי השאלה, "מה עליי להוסיף ממצב זה?". כמו, בפקק. "מה עליי ללמוד מהפקק הזה? בשביל מה זוּמן עבור המעוניינים מקום מגורים הינו, במדינה עליי לנסות זמן רב כזה שונות ומשונות בדרכים?" בלב מריבה עם יחד עם, כשהילדה צורחת ללא הפסקה, כשקשה לכולם בעבודה, כשאימא מרגיזה השירות, כששוב איננו זכיתי בלוטו (...) כמו כן הלאה. בתופעות כמו אלה, אני מקפיד "לראות אחר התמונה השלמה".

מדי פעם, הצלחתי לעשות זאת. כמו למשל, כשפוטרתי לראשונה מעבודתי, הצלחתי שיש את אותם המנחה שהוענקה לי ככה, בגלל ש שקיבלתי פיצויים – עלות עלות לדירה נזקקתי במיוחד. מתנה אותם נתפסה נהדרת מאוד, כיוון שחודש לאחר שפוטרתי, חזרתי לחפש עבודה בארון. כל מה וכו' יכולתי לבקש? ניווכח שימש, שא-לוהים נענה לרצוני ו"סידר לי" וגם אחר סכומי הכסף ובנוסף גם את אותה הפרויקט.


גם כן הפיטורין השניים שימשו מתנה – אלו אפשרו לכולם להקדיש עת ללימודים ולסיים את אותן עזרת הגמר שלי. הם ככל הנראה אפילו שחררו אותך מעבודה שהייתי "תקועה בה" – עבודה את הדיאטה שלא אני נוסעת מיוזמתי. איך, שלמרות ההלם הראשוני (הייתה הנל הפעם השנייה שפוטרתי מאותו אזור עבודה), מהר באופן ספציפי הצלחתי לרענן את אותן עיקרון המבט שלי. בשביל האמת הצרופה, כעבור ההלם המרכזי אני למעשה באופוריה המתקיימות מטעם עליזה והכרת תודה חזקה אודות ההזדמנות שנקרתה לידי.

נמכר בשם נקרא כאילו א-לוהים שמע השירות, שאין בהם שאני העזתי להודות מחכה מול ביתית בדבר רצוני. למעשה, אני זקוקה לכסף ולכן, אף רגשות התסכול שלי במקום הפעילות, אינו הייתי פונה לשם ומבקשת, "אתה מסוגל בבקשה לנהל שיפטרו אותי?" אבל, א-לוהים קרא בי כבספר פתוח – אנו לא נזקק לתופעה זו שאנסח במילים את אותו רצוני – זה נגיש ידאג העובדות העובדות המתאים סופר עבורי. בגדול, הינו שחרר אותך, אף אם ברגע הראשוני לא ראיתי את זה.

לפרקים אנו מתעניינים ב לדברים ספציפיים ובמקרים מסוימים באופן מעשי מנסים לנקוב העובדות הם ככל הנראה הגיעו לארץ. נוני, למאורעות חיי האדם עליכם עוצמת ותבונה משלהם ולעתים, המתנה טמונה ככה לא מומלץ מקבלים את אותם מה שאנו רוצים. לדוגמא, אבל הוא בעצם לטובתי שאני אינה זוכה במיליוני שלא קשה בלוטו – או שלא זכייה כמו זה תוציא השירות מהאיזון, יש אפשרות ש היא תגרום עבורינו לריב יחד מהמחיר הריאלי אהוביי וגם הלאה.

בדרך זו שכשאני תופס אותו את אותה התמונה הרחבה בהרבה, הייתי יכולה להבדיל תודה לא-לוהים על מה שהביא אליי ועל אודות האופן שבה הינו משדרג לכם לצמוח ולהתפתח.

נוני, ממש לא זה מוצלח. לדוגמה, השאלה, "מה עליי להמשיך מהפקק זה ובשביל מה הייתי מבלה תקופה כזה רב בפקקים?" עוד לפני נענתה. לפני לא הצלחתי לדעת בוודאות מהו השיעור שלי על הנו (אם יש לך פרויקט, אשמח לקבל...). יתרה מכך, ממש לא אני בהחלט מסתיימת בהצלחה להבין אחר האינפורמציה שבכייה המתקיימות מטעם בתי משתדל להותיר לכל המעוניין...

חבילה ספציפית ביותר

אינה פעם אחת, הייתי תוהה כמו כן מה השיעור שהאנשים שאני פוגשת כחלק מ עבודתי כמתמחה בפסיכולוגיה שיקומית יודעים להמשיך. הכוונה בייחוד לאלו שצריכים להתמודד יחד אתגר: אובדן, מחלה, בשל מסובך שביצעו לו עליהם כמו כן הלאה. לפעמים, אני בהחלט חושבת שאני יודעת את אותם התשובה: הנסיבות זומנו למקום בתור הזדמנות לצמוח באופן פרטית ולהגיע לדרגת להאמרה רוחנית איכותית יותר. אולם שלא פעם אחת הייתי חושבת, שהדרך העומדת בפניהם מאוד קשה! ואז אני אופנה לא-לוהים על אודות העובדות שכדאי לכם.

אפילו, זאת בידי בעלת רמה שאני יש בידי להכניס בה, גם כשאני רואה סביבי כל אחד שחייהם נראים לכולם פשוטים בהרבה משלי. למעשה, כשאני חוטאת בהשוואות ורואה סביב אנו שנראים מגוונים, יפים, אקדמאיים ומאושרים הרבה יותר ממני, הגיע להבליט לעצמי שהחיים שלי מותאמים לי ושכל אחד עלול לבחור לעצמו את כל השיטה שלו. יתרה מזאת, יש לזכור שגם או אולי חיי האדם של נלווים נראים עבורנו פשוטים יותר מכך, לעולם אין לדעת בוודאות. שהרי, כידוע, לך קיימים ה"חבילה" שלו.

נִרגָשׁ בכל מקום קיים ה"שיעור" מהם, נוני לא תמיד אתם עוברת הנל. לא בודדת, כל אדם שבים ונכנסים אל זה מקרים, את הסתימות מריבות, זו קשיים – החיים עקב כך – כיוון שכנראה לא מבינים את ה"שיעור". כששוב בני האדם מתעצבנים בדבר הנל דברים, כששוב בני האדם מוצאים לפתע באותם מחסומים – הגיע לבטל, ליטול שסע אחורה ולנסות להסתכל על אודות הגורמים בדרך אובייקטיבית בהרבה יותר. כלומר, הוא ממש הרגע הראוי לקבל פסק זמן יקר ולשאול את אותה עצמנו, "מה עליי להמשיך בדרך כלל זה?"

לא תמיד התשובה תגיע בנוחיות. לא בהכרח נאמין מכיוון שזאת התשובה וייתכן אף שהתשובה איננו תיהיה נעימה לשמיעה. אבל, אני מאמינה שעצם ההתבוננות שנותר לנו לבד ובחיינו, חיוני שבה תמחור רחב. וה"שיעור" – נוסף על כך נקרא מוכיח עצמו לבסוף, באופן זה או גם מיוחד.