בשנת י"א אדר תקס"ו (1724) נפטר רבי חיוניות יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

נולד הוא בירושלים, הולך וגדל להיות תלמיד מוצדק ורב נערץ שקיבל הכרה והוקרה גורפת מכל גווני העם היהודי.

הינו הקדיש 2 מחייו במסעות ארוכים אחת יהודי התפוצות כדי לרתום זו להחזקת העיר היהודי במדינה. החרטום הצעה לרבנות מהקהילה היהודית באמסטרדם שהיתה מהקהילות הספרדיות החשובות והעשירות במיוחד באותה תקופה, הנו בחר להוסיף לדור בירושלים.

הינו המשיך בנדודיו לקהילות המגוונות או שבסוף ימיו בחר להשתקע בסביבה הקרובה ליוורנו באיטליה, בו השקיע רבות בהוצאת ספריו המעניינים מחמת. מכתביו הודפסו 122 חיבורים, כחמישים הדבר בימיו. המאפיינים יכולים להיות רבים, פצח מסיפרות הילכתית עבור דרך ספרי פרשנות לא מעטים, ועד לספרי היסטוריה וביבליוגרפיה שהמפורסם עליהם נולד "שם הגדולים" (ספר מספר את אותן החכמים, ואת ספריהם ופועלם). הודות ל היכרותו הקרובה שהיא הקהילות השונות יתאפשר לכם ללמוד מגוונות מספריו בדבר המנהגים בקילות השונות באותה זמן יקר, ובוודאי בספרו "מעגל טוב", שבה חמש על מסעותיו ושליחויותיו.


השנה לפחות שלושה ת"ה (357 לפנה"ס).

שיש להן מדינה עבור תם הגלות הראשונית שאחרי חורבן בית המקדש הבכור.

הכוח העולמי האפשרי שמחליף את אותן בבל משמש פרס. אחשוורוש, מלך פרס מהכתבה את כל המן להוות יד ימינו והשר החשוב ביותר בממלכה. להמן תוך ויתור של שנים רבות בשיתוף בני העם היהודי (הוא צאצא השייך אגג, מלך עמלק שלחם בעם ישראל), אולם מאוד אנו לא מחבב את אותם מרדכי (צאצא מסוג שאול המלך, שלחם בעמלקים בראשות אגג וניצח אותם), שבשום אופי איננו במצב להשתחוות לשיער, אף מעמדו הגדול בביתו המלך.

המן מחליט בדבר "הפיתרון הסופי", להשליך מהעם היהודי אחת בלבד ולתמיד.

נקרא יוצר גורל (פור בפרסית), והתאריך הנבחר להשמדת העם היהודי יוצא - י"ג אדר. המן מאושר, משמש הוא בעל ידע שבחודש הינו נפטר משה רבינו ורואה בזה סימן רע ליהודים (הוא לא יש לו את הידע שמשה גם הוא למעשה באותו תאריך!).



נקרא עומד במשימה לשכנע את כל אחשוורוש, ובכך בהסכמתו מוציא הודעות ל- 127 אתרים עליהם ממוקצע אחשוורוש, שבתאריך י"ג אדר הרשות מורה נהיגה להרוג רק את בני העם היהיודי.

לא לפני רצף אירועים ניסיים (עיינו במגילת אסתר), מרדכי היהודי ואסתר המלכה אתם יכולים לגלות אישור מאחשוורוש לשלוח הודעות הפוכות, אשר בו רשות ליהודים לעמוד מול האויבים שלהם ולהילחם שבהם. (מה שיצר בלבול בעל מימדים, וחוסר אמון מסוג האוכלוסיה בהודעות הראשונות, ושיחק למטרת היהודים).

ובשיטה זו בתאריך המתוכנן הקערה מתהפכת על פיה, והיהודים מתפטרים מכל האויבים שאיתם, וקובעים רק את חייהם אחר י"ד אדר, עבור יום מטעם בשל ושמחה והטכנאי נולד "פורים", מלשון פור- גורל בפרסית. (רק בעיר הבירה שושן ממשיכים להילחם ועוד מקומות מספר ימים, וקובעים את אותו החג יום שלם אחר באופן זה ל- ט"ו אדר, וזכר לכך בירושלים חוגגים בשנת ט"ו).

ב-י"ג אדר נוהגים לצום זכר לצום שצמו בני העם היהודי כשנודע למקום לגבי גזרת המן, צום הנו משמש תענית אסתר.

בפורים אוהבים להתקשר רק את המגילה (פעם אחת בליל פורים ופעם נוספת ביום). נותנים צדקה לא פחות לשני עניים (מתנות לאביונים). כללי משלוח מנות. ועושים סעודה אדירה.

ובמעבר חד מפורים למאורע שקשור לחנוכה- י"ג אדר הינו כמו כן מספר ימים ניקנור, והיה ימים השייך נעימה. באותו יום שלם בשנת 3 ת"ר (162 לפנה"ס) הובס ונהרג ניקנור שהיה מצביא יווני, שעורר שוב פעם את אותם המלחמה בודדת החשמונאים ליהודים, והפנה את אותן צבאו בהשוואה צבאו הנקרא יהודה המכבי. וככה בזמן שצבאו השייך ניקנור חנה ליד חדר חורון, זוכה להכרה יהודה המכבי בהפתעה וניצח את צבאו מטעם ניקנור.

ואף יום שלם ניקנור- ניצחון יהודה המכבי בדבר ניקנור