השנה - ג' תי"ב, כ-350 שנה לפני הספירה, יחד ישראל חוזר לארץ ישראל אחרי 70 שנה אחת בגלות. זהות שהתחילה בחורבן מרחב המקדש ה-1 והגליית שיש להן מדינה ישראל דרך נבוכדנאצר מלך בבל. כאן שתמו 75 הזמן שנקבעו מבעוד ועד, שיש להן מדינת ישראל מתקבץ מארצות הגלות (בבל, פרס והאיזור) ומיישב יאריך את אותם מדינתנו.

הפרוייקט הממשי ודאי הוא למעשה - בניית מרחב המקדש, וככה החרטום קשיים גדולים, והתנכלויות חוזרות ונשנות של עמי העולם שלנו אינן ראו בעין מרהיבה רק את שיבת יחד מדינה לארצו (נשמע מוכר?!), תוכנן ונבנה בית המקדש ה-3 ובנייתו הושלמה בתוך - שלושה אדר. אזור המקדש הבא עמד אודות תילו 420 שנה אחת או גם שהוחרב בדרך של הרומאים. תיאור מדוייק מהם מופיע בתלמוד במסכת רווח. סופר סתם ראשי תיבות המרהיבה להר ביתנו שבגג המרכז העולמי מסוג "אש" קיימת סוג מסוים אמין מטעם אזור המקדש.

השנה תש"ב (1942) מלחמת אמא אדמה שניה מצוייה בעיצומה, יהדות אירופה עולה בלהבות.

בעזרת התופת מתארגנת, תוך כדי אנשי התנועה הרוויזיוניסטית ברומניה, משפחה של כ- 760 יהודים שבורחים מאימי המשטר הפשיסטי, על מנת לעלות לארץ.

הם ככל הנראה השתכרו ספינה ישנה ורעועה - ה"סטרומה" - ויצאו לדרך. ההפלגה שהיתה צריכה יותר להמצא קצרה, הסתבכה. המנוע הישן מסוג הספינה התקלקל בלב הים השחור והספינה נגררה לאיסטנבול, שם שהתה במהלך מספר חודשים. הטורקים התנו את אותו שהות המעפילים בחופיה בהסכמה ששייך ל מדינת ישראל מקורי לתפוס זאת, אולם מדינתנו כזו לא נמצאה.



הבריטים ששלטו במדינה, השאיפה ששייך ל המעפילים, סירבו בעקשנות לסייע לטכנאי לבוא אפילו תמורת קיזוז 5 הסרטפיקטים (אשרות הכניסה) שניתנו לעולים.

לגבי הנוסעים (למעט שמונה) הוטל הסגר ונאסר איך לרדת מהספינה, בתנאים הנוראיים ששררו בלוח פרצו תגובות, והורגש מחסור בדברים לא מעוצבים לדוגמא כיבוד.

לסוף דבר, לא לפני נסיונות מגוונים לפיתרון החליטו הטורקים להשליך מהספינה ברחבי עלות וככה בליל ז' אדר תש"ב נגררה הספינה בתוך הים השחור, ושם הופקרה ללא כל סיוע.

ביום למחרת, צוללת רוסית זיהתה את אותם הספינה בטעות כספינת אויב, (ההוראות השייך הצי הסובייטי שיש לירות כמעט בכל תכשירי שייט אינן מזוהה) וירתה טיל טורפדו לעבר הספינה. הפגיעה הביאה לנזק עצום, והאונייה צללה זריז.

על ידי המון האנשים שהיו בדבר הספינה אבל שניים שרדו, לאחר שנאחזו בקורה מהספינה. ואחרי לילה איכותי ומושלם במים הקרים נפטר אחד מהם, ורק תועלת אלו - איתן סטוליאר- הצליח לנסוע ליבשה בסיום שנמשה אפשרות דייגים טורקים.

הספינה סטרומה הפכה לסמל למדיניות הקשוחה ולאטימות של הבריטים לנוכח המצוקה המתקיימות מטעם בני העם היהיודי.