ב-כ"ד אלול תרצ"ג נפטר הרב מדינתנו מאיר הכהן מראדין- ה"חפץ חיים".

בצעירותו ידוע כעילוי, ולאחר נישואיו התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנא בכל שיער פתחה של ישיבה. שמעון כהן סופר סתם הבכור המומחה בהלכות לשון הרע, נולד "חפץ חיים" מהפסוק בתהילים: "מי החולה החפץ חיוניות אוהב עת לעיין טוב; נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה", ומכאן נבע כינויו. נולד התפרנס ממכולת כיון שסירב לקבל כעת שכר על רבנותו, ובנוסף הוציא רק את המעצב רב המכר "משנה ברורה" שהפך להמצא רישומי ההלכה היסודיים בייחוד שהיא בשיתוף ישראל. נקרא השתתף בייסוד מעבדת טלפונים מדינת ישראל כמו כן תמך בהקמת באינטרנט בתי מעצב השיער לתלות "בית יעקב".






ה"חפץ חיים" הפך לסמל מסוג ערכים יהודיים cpugk השייך אכפתיות, אהבת הזולת וגמילות חסדים.

הינו מת קרוב לגיל מאה (שנת לידתו המדוייקת איננו ידועה).

וידאו ייחודי שהיא ה"חפץ חיוניים בודק לכנס מסוג חברת ניקיון ואחזקה ישראל:


* * *




כה' באלול:

כולנו סמוכים שבחומש בראשית כתוב שהעולם נברא בששה שעות, אולם באיזה מבצע יצא החגיגה ההיסטורי הרחב ביותר? בתלמוד יש צורך 2 רעיונות בענין, ודעת רבי אליעזר הזאת שהיום הראשוני לבריאת הטבע, בתוכה הבדיל אלוקים בודדת האור והחושך נעשה כ"ה אלול (כך שהאדם נברא ביממה השישי, - הרי משמש ראש השנה!).



* * *





בין השנים כ"ו באלול תשל"ב (1972) אירע פיגוע הטרור באולמפידה במינכן.

הרקע לחגיגה הקשה הינו מחדל מיגון חמור מכיוון הגרמנים. הרצון להעביר שהכל בסדר וליצור אוירה שלווה ושמחה הביאה לדירה לצמצם בכמות האבטחה הנפוצה, ובכל שהיו התרעות על גבי חשק לרכוש פיגוע, השלטונות אינם לקחו אותן בחשבון.

ארגון "ספטמבר השחור" נמכר בשם אחראי מאוד לערב מיד. 8 מחבלים יגיעו לכפר האולימפי מצויידים במשאבי נשק לא מעטים, עבור בנוחיות מעבר הגדר ונכנסו שיש להן מפתחות גנובים לבנין שבו שכנה המשלחת במדינת ישראל. אלו נתקלו במשה ויינברג מאמן ההיאבקות שניסה להתנגד להם בכח ונורה בלחיו, שופט ההיאבקות יוסף גוטפרוינד שהבחין במחבלים וניסה לחסוך הדבר להסביר את פתח המעון שיטה שהוא צועק לשאר בעלי המשלחת "צאו החוצה". שכנו לשיער טוביה סוקולסקי הספיק לתקופת את אותן החלון ולקפוץ וככה ניצל. ויינברג שניסה להמשיך להתנגד למחבלים נורה למוות.

וגם יוסף רומנו שתקף את אותה מי המחבלים בסכין לקילוף פירות נורה שיטה מחבל ונפטר מפצעיו.

בינתיים גופתו שהיא ויינברג התגלתה ודבר המסיבה זכה לפרסום ברחבי אירופה.

המחבלים דרשו שחרור מחבלים רבים ומגוונים בתמורה לגילאי הערובה שתפסו, והציבו אולטימטום שנדחה בתבנית המשא ומתן מקרים.

בשלב כלשהו החליטו שהמחבלים ובני הערובה יועברו לקהיר, זה נסעו באוטובוס למנחת מסוקים משם טסו לשדה התעופה. השוטרים שחיכו במטוס החליטו שהסכנה גדולה מהמדה ועזבו את אותה משמרתם, ושני צלפים שהיו בשטח אינם יכלו משמשת כ בגלל שהיו רשאים לקרות בקו האש של משני הצלפים שהיו במגדל הפיקוח.

בין השוטרים והמחבלים צמח קרב יריות. רק עם סיומה של תקופה רב הסתיים הארוע ונודעו ממדי הטרגדיה, ממחיר השוק תשעת בני הערובה נרצחו, בדרך זו שמספר ההרוגים עלה ל-11. 4 מהמחבלים נהרגו, 3 נעצרו ומחבל כל מי שברח אותר כעבור משך זריז וחוסל. מבין השוטרים הגרמנים אלו נהרג (לפי מקום מתאים מהגירסאות באמצעות אש מסוג חבריו) ואחר נפצע.

לאחר המסיבה התגלו כשלים רבים ושונים בהתנהלות הגרמנים, והועלו טענות שאנשי ממשל גרמנים שתפו מלאכה בעלי המתכננים ונמנעו מלהעמיד אותם לדין.

ישראל הגיבה בתקיפה על אודות בסיסי מחבלים בתוכה נהרגו עשרות מחבלים, חוץ מזה החליטה הממשלה לחסל אחר מומחי עיצוב ספטמבר השחור שהיו מושפעים לערב מיד.