נמצא עשר הנחיות מגוונים בהתייחס למידת היסוד:

מיזוג שמים וארץ



"לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, בגלל יתר על המידה בשמים ובארץ לעסק ה'". (דברי הימים א כט, יא)


פסוק הוא למעשה מונה מספר ספירות, וממנו אנו בפיטר פן עוברים תהליך, שכל מה שמצוי בשמים ובארץ שייך ליסוד.

ה"תרגום" – התרגום המסורתי שהיא התנ"ך לארמית – מסביר רק את הפסוק במשמעות, שא-לוהים מאחד את כל השמים ואת ארצנו.

פסוק הוא למעשה מתאר אחר החזון של הספציפית, שא-לוהים יהיה מסוגל להחדיר רוחניות אל מציאויות גשמיות ולתוך יצורים ארציים. מאוד המושגים הנעלים והמופשטים שבעולמות הגבוהים למעלה, יוכלו להעלות בדרגה לחלק מהמודעות והתפישה המוגבלות שלנו.


דָבִיק השוק המצוות המוחשיות – הנחת תפילין, אכילת מצה, צדקה ואבלות – נובעות בגלל מושגים רוחניים נעלים, שמידת החומר תרגמה באופן מוקפד לשלב הפיזית המתאימה.







לדוגמה, תקשורת רציונלית תוך שימוש א-לוהים, מוצאת את אותה ביטוייה בתפילה בקול, בעוד שתקשורת המתקיימות מטעם רגש טהור, עשויה לברר אחר ביטויה בקול השופר.

הכמיהה הפנימית ביותר של הנשמה, להשתחרר מכבלי הגשמיות ולחזור למקורה הא-לוהי הטהור, הגיעה לידי שהוא סמל, בהתנתקות מהגשמיות ביממה הכיפורים. הקשר אחת בלבד הבעל לאישה נוצר אם מיוחד מתחת לחופה, לעומת שהיכולת להתיר קישור נולד, כרוכה בעריכת הגט.

מושגים מרוממים השייך "צדק" נוצרו וקיבלו המבנה, או שהגיעו לכאן בפרטיהם מסוג הדינים הא-לוהיים – עניין כששור נוגח וכשאדם גונב.

אחת בלבד א-לוהים לאדם


מידת חומר ההחלקה בשלמותה, נושאת את אותם הנושאים הנקרא הקשר אחת בלבד הא-ל לאדם:



יתר על המידה השמש הא-לוהית (שיועדה לקשר הדדי בעלי בני האדם), הוא הוכללה בתוך התורה. אמנם חלקה בגלוי, חלקה ברמז וחלקה במידה גונן, אך כולה מוצאת את אותן מקומה בתורה.


הרמב"ם מדבר, שהפסוק "לא בשמים היא" אפילו, שהתורה ניתנה לך בשלמותה ומאום אינם נותר מאחור.





האם מותר לקחת ספר תורה היא גשר אחת א-לוהים לבן אדם וככזו, מכילה מקימים השייך שניהם – של אדם זוהי מאגדת "דברי א-לוהים חיים" ומן הצד אחר, היא מדברת בשפת אנוש. מקצועי הא-ל מתוארים בתוכה במונחים אנושיים כגון: יד ה', פי ה' מַשׁמִים '. כל אלו אפשרי, כי שהתורה רצויה בצורה טוב, הן לאמת הא-לוהית ואלו לשפה המובנת לבן אדם.





משרד התיווך שבאמצעותו ניתנה לעסק התורה משמש משה רבנו, שמתואר בדרך של א-לוהים במלים: "עבדי איתן, בכל ביתי מדויק הוא". בלבד אינם מתחילים נמצא יתר על המידה שיפוץ מכוון אם סילוף ששייך ל התורה, שהועברה אליכם בדרך של חיים, אלא שהבנת התורה אשר ממנו ותפישתה, היוו ברורות וחדות כתער. התלמוד בכלל ש"כל הנביאים נסתכלו באספקלריא [זכוכית] שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה"(יבמות מט, ב). – ובמלים של העסק, יתר על המידה הנביאים חזו אחר נבואותיהם כאילו ידי זכוכית שבירה מלוכלכת שערפלה את אותה ראייתם, איתן רבינו לעומתם, ראה את הדברים כאילו ידי , ירוקה כמעט מכל רבב, עין בעין.


באופן זה, מהסתכלות מוגדרת, היסוד (הספירה התשיעית), זוהי המידה הא-לוהית האחרונה. זוהי מסכמת וכוללת בתוכה, רק את שלמותה מסוג האינטראקציה של הא-ל עם מי וככזו, מתרגמת את אותן כוונות לימודי סופר סתם לקראת מי. תרגום שאינו מוסיף עד גורע מתוכנו השייך הפרטים ראשוני וכדאי שלא יהיה סוטה מהם או לחילופין מסלף את החפץ.