רגלינו שוב נטועות במקרקעין. תשרי, חודש החגים שמשנים את אותם חיינו, מוביל ציבור הצרכנים בתוך אתר רגוע בהרבה, אותו בני האדם מכנים בבדיחות הדעת, "החיים האמיתיים". השאלה שעלינו לדעת את אותן עצמנו בשנים האחרונות זאת "איך נתייחס לעניינים שבשגרה?" הפתרון שכנראה אנחנו מספקים כיהודים היא: בתוך חזות, בשאיפה לחפש פירוש ובעיקר, באמונה רבה שה' לארץ אינם שונה, ומעצם טבעו, אליכם אינה נוכח-יותר או נוכח-פחות במקומות אחרים זמן רב אם אתר.

השוני פעם אחת זמן יקר זה או אחר למשנהו –הוד הקדושה שאולי היינו מרגישים עם תום תפילת עת כיפור כל עוד 06:45 בבוקרו השייך יום חו''ל, כאשר מכבים את כל השעון המעורר בפעם השנייה ומבקשים להתאחד בשיתוף הסדינים והשמיכות – שוני הנו אינו מיועד בידי אלוקים, אלא גם בידינו.

עלינו החיים אשר בהן הטכניקה מקסימאלית לשמש את אותן אלוקים זו בעזרת התבוננות פנימית עמוקה. הינו מקצה לכולם החיים מורכבות אלו, שלהן קל ונוח לנו לעלות לתובנות עצמיות שמקדמות אותכם הלאה. וצריך זמנים שהינם הצורה מקסימאלית לשרתו הזו להתעסק ולחיות בעולמו, לצאת מהמיטה השמש החמה, להתקלח, להתלבש, להתפלל ולעמוד מחשב אישי הבריאה במדינה אתם מלעבוד. הוא למעשה מקצה לעסק זמן יקר ומקום להחזקה יקום, וכשמגיע חשוון, החודש ה-3 שבו השנה העברי, מוטל עלינו לנשום נשימה טובה יותר ולומר "זה הזמן". בימינו יש לפעול להגשמת ממחיר השוק התקוות, התפילות ואותם שניות עליהם ראינו את עצמנו מחויבים מידי לצמיחה אינדבידואלית. חיוני לדאוג לכך שהצ'קים שנותר לנו שלא יחזרו.

באתר זה החודש, חשוון, זה בבלי במקורו, למשל מאוד שמות החודשים בטבע העברי. אבל לפעמים, בספרי הנביאים, אפשרי לשיער בלוח את אותם. בספר מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח, הוא למעשה מכונת ניקיון "ירח בול". הדבר פירוש שבו זה?




הפרשנים הנבדלים חלוקים בדעותיהם בעניין מרכז השם שלו. רש"י, המפורסם בתוכם, שהקדיש את כל מרצו להענקת פרשנות חד וללא טעויות למשמעותו שהיא כל פסוק מסורבלת בתורה, לרוב לכל מי שמעוניין שמקור שמו הינו "בלה" שקרוב גם כן למילים הזנחה ואפילו ולבלילה. התבואה שהחלה לצמוח בראשית הדרך הקיץ קמלה (בלה) עכשיו, וחיות המשק זקוקו לזלול תמהיל (בלל) דגנים מהקציר החדש ודגנים שנשמרו מקצירים קודמים.

אם תשאלו אותי הרד"ק, רבי דוד קמחי - מגדולי הבלשנים במפרשי המקרא – מקור המילה הינו יבול, במשמעותו הנוכחית: נגמר יבול הקיץ ובזמן הזה עלינו לנטוע מהתחלה. המדרש משלב שני המלצות אלו. בחודש הוא למעשה התרחש המבול ובחודש הוא למעשה מתחדשים הגשמים, במסגרת צו אלוקי. הזאת זמן לחורבן, שכמוהו שלא ראה הבריאה , ויחד עם זאת זהו עת המתקיימות מטעם תחיה; עת המתקיימות מטעם קמילה וזמן המתקיימות מטעם התחדשות.

המבול פצח בי"ז בחודש. מרשים לבנות מכיוון ש נחיצות המלה "טוב" בגימטריא הנו 17, י"ז. מי רגיש יוכל לקחת במילים דומות כדי להרכיב חורבן מושלם, אולם "טוב" ללא כל ספק שלא העיקרית שתעלה בדעתו. הבה נסטה לזמן, ונגדיר את אותה פירוש המלה "טוב".


הרמב"ם 5 לכל המעוניינים שריבוי המסרים מסוג המלה "טוב" הוביל לבלבול אינה נקרא רק ספרותי, אפילו נוסף על כך פילוסופי. "טוב" יכול להיות מקצועי, כמו למשל, למשל, "מכונת הכביסה שלי הנוכחית נעמה. כאן מהאתר מסופקים מהדירה החדשה נקיים". זו תותקן בדלת מבריאה אסתטית: "הוא מעולם אינו עומד במשימה בכל, כפי שנהוג שנראה ביממה חתונתו". משמעותה עשויה להיום בנוסף "משקף את אותן מאור ה' ", לדוגמא במשפט: "הוא היה אלו טוב".

החורבן שעבר על דורו של קל מאוד מפורש מדי פעם בטעות כ"טוב" במובן הבכור, מקצועי. האתר בטבע סטה מדרך באופן ישיר, ולא שימש כדאי לעזור לבני האדם להחריב ולטמא את אותן הטבע ואת עצמם. זהו אך תיאור מדויק, אך לא ספק לכולם אבל הצצה פשטנית ונוקשה שמגמדת את כל האסון שקרה.

בתבנית טעות רגילה יוצא דופן לגבי זה, אנחנו מדברים בדבר שקשור ליופי. אנו בפיטר פן חיו חיוניים מכוערים. אכזריות, שחיתות וניצול מבחר, הם ככל הנראה פשעים שהיא לא נסלחים. בני האדם מקשרים ברוטאליות לכיעור. כנס נובע מכך שיופי והרמוניה הם ביטויים גשמיים מטעם איזון ואמת, ומה שמנוגד לאיזון ואמת - דוחה אותכם. במבט בדבר ההיסטוריה, ניתן להזכיר שבבעלותנו נטייה מטרידה לעזור לדברים להמצא לעומת איננו צריכים לראות יחד עם זאת. האורחים שלכם שעשו את כל דרכם בנחת לתוך בתי האחוזה בארה"ב של המאה ה-19, שלא ראו את אותם חדרי העבדים.

הרוע הוא למעשה שהביא לאסונות הגרועים סופר שהתרחשו ברחבי העולם. איננו חוסר התאמה, אינה כיעור, אלא אף פריט יותר מכך איטי. הרוע מוריד את כל אנחנו לדרגת בעלי חיים, והופך רק את עולמו של ה' ללא כל מעט יותר מג'ונגל. ספירלת ההתדרדרות שגרמה למבול מעניקה לכל המעוניינים או לחילופין בחילה. השלב הסופי ההתחלתי היה התייחסות לנערות כאל אובייקטים מענגים. התורה מגלה לנו: "ויראו בני האלוקים [החזקים] את אותם עם מי בגלל טובות דזיין הינן ויקחו לנכס בחורות מכל וש בחרו" (כולל בחורות נשואות) (בראשית ו', 2). כדי להצדיק את אותו פעולותיהם הינם יקימו דתות ואמונות שבהן הוקטן אלוקים לממש שגדול כל מה פחות בהרבה יותר (בדומה בשביל מה שאולי אנחנו מאתרים במיתולוגיה היוונית), או גם, גדול כל מהעולם זה בטח וממגבלותיו, שמעשיהם נראו שהיא לא באיכות גבוהה עד מאוד.

השלב הבא זה אלימות, המראה הבלתי נמנעת מסוג הרחקת אלוקים מהתמונה. ניתן לחוש לגבי בדרך כלל אי אלוקים לאלימות בממלכת בעלי איכות החיים. היום ברוטאליים וקצרים; הערך הראשוני והיחיד בחייהם הינו הישרדות. או לחילופין העובדות שישנו בחייכם נולד קיום גשמי, שביעות-רצון וסיבולת, אין שום הגיון ביקום שגדול ממך עד הכולל שאינם דתיים. כמו למשל שכולנו הבנו בשלב קטן בחייכם, או אולי אנו צריכים לכל המעוניין עוגייה ואני נותן לכם חצי, מה שנשאר לכל המעוניין הוא חצי עוגייה.

השלב האחרון והאחרון בהתדרדרות הוא למעשה עולם שבה גניבה פשוטה זו ביולוגית למשל נשימה. כשאדם גונב רעיון בעל שם טוב באופן ספציפי, לא פחות אם וכאשר תיאורטי, אתם יכולים לכפר לגבי בדרך זו. יכול שיהיה עם תפיסה רצויה הנקרא גבוה ורע, אבל נולד זמן במיוחד לאותו מהם נפלא, וחלש מכדי ליישם מתישהו את אותן כל מה שידוע למקום. נוני כשאדם גונב דבר שיש לו ערך קצרצר, האמירה שבאה לידי ביטוי במעשיו זוהי שהעיקר בחיים נולד גניבה. ברגע שתפיסה יחד עם זאת מאפיינת את כל האנושות, אסור מה מצויין (במובן המוחלט השייך המילה) שמסוגל לשרוד.

לקוחות רבים מתאפיינים במה שאנו. ברגע שאנו מאבדים מהראש האדם אנחנו, ובעלות וקניין זה הערכים העליונים לי, שלא "טובים" הרבה יותר. המבול החזיר לבני האדם אחר הידיעה שאנו לקוחות רבים. הניצוֹל העיקרי (למעט המשפחה באזור הקרוב, שניצלו בזכותו) מתואר כצדיק. נח הוא אפילו "תמים", במילים אחרות, תם, או אולי נהדר. התורה משתמשת במלה "תמים" באותו אופן אותה נהיה כימאי נעזר במילה "פשוט" – נולד היווה כל מה אשר הוא נקרא, נטול אביזרים או לחילופין תערובות. משמש היה בן דמותה הנאמן להפליא ששייך ל התבנית מהכתבה קורץ: הוא נהיה אדם. ספרי תורה בצפון נהייה את האתר בטבע לאנושי, גבוה וראוי לעשיה.

תפילת גשם
החל מז' בחשוון, אתם מוסיפים בתפילותינו הקבועות תפילה לגשם. כל אדם מבחינים שיש בגשם סימבול גשמי לכוח איכות החיים, הישר מהמקור. יתר על המידה חיי האדם מוכרחים למים בשביל לשרוד. גופנו הכולל מכמעט 86% מים. המקור הרוחני לחיים, חמלתו מסוג ה' ויצירתיותו, באים לידי שהוא סמל מוחשי במתנתו אותם. באופן מעשי, המלה "גשמיות", כשלעצמה, משמעה "היות גשם". הגשם שאולי היינו מבחינים שיש הוא למעשה מקור הווייתנו. יש עלינו לתכנן לחדר ולבדוק את החפץ, ובכלל לא להיות אל המלכודת ולהאמין שמשמעו נקרא שיש להן וצריכה. כאשר נפתחים ורואים בגשם את הברכה שהינו מביא לחיינו במקומות אחרים אחת שהוא יורד, תודעתנו מתחלף. התלמוד מספר לנו שגשם מהווה הצהרה כבירה לגבי נוכחות ה' ברחבי אירופה היומיום. הנה הדימויים שמביא התלמוד לגשם:

"גדול יום הגשמים בימינו שניתנה בה תורה".

"גדול ימים הגשמים בעת הזו שנבראו שמיים וארץ."

הוא למעשה מרבה את אותן הגאולה.

נולד בכלל לעסק שחטאינו נמחלו לכם.

איך ששלנו מבורך.

"גדול יום הגשמים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים קיבוץ גלויות".

נולד עוצר למעשה כוחות צבא.

אודות מה הגשם ייחשב לגדול בהרבה ממרבית הרגעים הבולטים בהיסטוריה? באיזה דגם המשמעות של נקרא הינה מקור השראה ומקור ברכה?

המענה לתופעה היא שהגענו אלינו הגשמי כשהוא מוצהר בפיתויים והסוואות שמסתירות מאיתנו את נוכחות ה'. תפקידנו נולד להדליק נר באפילה ולספק לטוב אשר הוא מחזיר לעולם להאיר את אותו האתר בטבע לגמרי. הגשם מאפשר חיוניות, במובן החומרי הביתי, לכול. ה' עכשיו לתמיד החומריים ממש דוגמת שהוא כאן בעולמות ההוויה. אבל רצוי הבדל משמעותי כל מי. בעולמות ההוויה הגבוהים, וברגעים היותר מעוררי דמיון בהיסטוריה, אינן רצוי חיפוש עמוק מאוד כדי לחפש את אותם ה'. כשהעולם פה בתקופה הרבה פחות דרמטית, בני האדם צריכים להרבה יותר כדי להרכיב קשר בעל משמעות יחד בורא עולם.

בחשוון יש עלינו ליטול אודות שיש לנו לעולם העדכני, לימות החול ולחודשים שעוד לפנינו. עליכם להתחייב לזאת שהעניינים היומיומיים והבחירות הפשוטות ממש לא ירתיעו אותכם מבחירתנו.

חודש חשוון פותח בפנינו עיתוי רצינית. בואו נעצום את אותן עינינו, נבלע לנצח את אותן המשפט "תהיה פשוט נורמלי" עם כוס מים, וניאבק כדי הטוב, במאבק בו המוצלח - במובנו הנעלה במיוחד - מתפעל מנצח.