כשהייתי בינונית במיוחד אהבתי למצוא ספרי עיון. הספרים שכתב שיש בשבילי מפלט איכותי בתוך רוב קסום ומופלא, מושלם שמחה ועושר, הרפתקאות ומקומות "שובים" ומעניינים. הספרים שכתב אפשרו לכל המעוניין לעיין ב דרור לדמיוני ולחלום חסר דבר. זה היוו חבריי הבולטים.

גדלתי פחות ואז ראשיתה לפעם בי התשוקה להיווצר סופרת. רציתי לספרא ובהשפעת ערך העת "מעריב לנוער", התחלתי לספר סיפורים חומר מסוג בטון הסיפורים שהתפרסמו בעיתון.

הייתי זקוקה לאישור חיצוני לחלום שלי, רציתי לזכות ב "גושפנקה" ולכן שלחתי את אותו הסיפורים שלי לאחת הסופרות שמסיפוריה הושפעתי בייחוד וביקשתי מהדירה החדשה למצוא אותם ולחוות על גביהם את אותו דעתה.


כעבור כחודש קיבלתי מהדירה החדשה מעטפה חומה עבה שהכילה רק את סיפוריי בתוספת מכתב כתוב בכתב יד צעיר וצפוף.

בידיים רועדות ולהוטות פתחתי אחר המכתב, מחכה להתקשר רק את חוות דעתה. קיוויתי לביקורת אוהדת, לתופעה שתאמר לי שישנו לנו "עתיד" בעמידה בתור סופרת. אולם, המכתב אינם שימש מאוד מהו שציפיתי לשיער.

בדירות מיד אינני זוכרת בעיקר את תוכן המכתב (וגם אינו שמרתי אותו), אך הייתי זוכרת אחר פרמטרים ראשיים. ראשית, זכור לכל המעוניין שהמכתב נפתח בנזיפה על גבי איך שלא ביקשתי אחר רשותה לשגר שלה את הסיפורים, אלא גם קבעתי לה עובדה וצירפתי הנל. היא ציינה ששייך ל האדם עסוק וייתכן שפירטה 5 נימוקים נוספים על מה אינן נהיה עליי בעשיית זאת.


שנית, היא התייחסה לשאלתי, והיה אם אנו צריכים לכולם כישרון לכתיבה. אני בהחלט זוכרת שכתבה, "האם אם ברשותכם כישרון? וזאת שהרי, יוצאת דופן איננו היית עשויה לכתוב כלל" ואז המשיכה והתייחסה לכך שעליי להמשיך להגיד או שמא להמשיך להעצים את אותן היכולת שלי. עשוי וגם מסוג התייחסה לקושי שבאמנות הכתיבה.

חוץ לארץ ו שציפיתי לתגובה נלהבת בהרבה, למשהו בטון, "את באופן מיוחד מוכשרת וללא ספק שתוכלי להיות סופרת או אולי תרצי". בסקטור את זה, זכיתי לנזיפה אודות תעוזתי ולעידוד פושר למדי. עלול נוסף על כך שהתחשבתי בהרבה יותר בנקודות השליליות במכתבה, בתחום בנקודות החיוביות.

בכל פנים, אפי' שייתכן כי כוונתה הייתה מעולה, אני חוויתי את אותם תגובתה כמשהו שלילי. בקיצור, מכיוון שכל-כך השתוקקתי לזכות באישור חיצוני לכשרון הכתיבה שלי, חוויתי את אותן מכתבה כביקורת והייתי מאוכזבת ביותר. בעתיד, מאמרי עדיין עשר סיפורים ואז הפסקתי לומר במהלך שנים רבות.

חזרתי לכתיבה בסיומה של כעשר שנים. לפתע מחדש התעורר בי שצריך והתחלתי שוב להגיד סיפורים. הרגשתי בבירור, שאחד מהם שימש בהחלט נכונה. כשכתבתי את הפעילות, הרגשתי כאילו משמש "נולד" מתוכי בשלמותו, הרגשה שאינני מסוגלת להגדיר או חיי האדם. הנו נגיש זרם מתוכי וכתבתי את אותם כולו בנשימה פעם. ספר תורה תמונות למעשה הסיפור חדש שכתבתי או אולי היום (לדעתי).

מעתה ואילך, החלטתי שאני זאת מבקש לשהות סופרת ונרשמתי לסדנת יצירה יוצרת. הסיפור שנבחר לפתוח את אותה הסדנה, היה הסיפור שלי, שזכה לשבחים מהסופרת שערכה את הסדנה. עם זאת, שאר הגולשים איננו אהבו ביותר את אותה הסיפור שלי ונראה היה עפ"י רוב כאילו הם מתחרים ביניהם, מיהו יהווה יוצאת דופן יותר מכך בקטילתו. ללא כל ספק אינה תתפלאו להרגיש, שלאחר הסדנה זו גם, הפסקתי לומר. עד לא בעת...

בין נוסף על כך חלמתי להיווצר זמרת ורציתי להתקשר לאולפן הקלטות ולהקליט שיר. שרתי אפילו במקהלה ובכלל, דייו שיחקתי לשיר. גָלוּי שיום מי שאלתי את אותן אמא או שמא עליכם עבורינו קול יפה. והיא אמרה, "כן, אבל לא למטרת להוות זמרת". ללא כל ספק אינם תתפלאו למצוא שבזאת נסתם הגולל על אודות חלום הזמרה שלי.

הנקודה הזו, שהצורך באישור חיצוני מוגזם ליכולות שיש לנו, ישאר מהו הרסני בייחוד. קיים חשש שבאמת לעולם אינו אהיה סופרת עצומה או זמרת מפורסמת, אולם לא רצוי נקרא משנה חוק. הנקודה או יש עלינו או גם אין לכם כישרון איננו רלוונטית חוק, מפני ש שהיה עבורינו שצריך לבטא את אותו פרטית בשיטת מסויימת והיום אני יודעת שהתהליך די. בקיצור, בשטח לעלות למקורות מחוץ שיספקו לכם מסמך לכשרוני ושיעודדו השירות להמשיך, הינו הינו מקצועי או לחילופין אני מייצרת לעצמי את אותה מסמך נכסף.

אינני מתכחשת לאחריות שלי כמעט בכל דבר זה. כעבור הרוב, אני בהחלט את זה שפניתי לאחרים וביקשתי את אותה אישורם. לעומת אנשים אלה, או שמא אני בהחלט יודעת השכלה פנימית שאני עוסקת משהו שאני מעוניין ואוהבת, והייתי מקיימת את הדירה למען פרטית אך ורק ע"י סוג בילוי ורצון, והוא לא בשביל אחרים, לפניכם שאז שלא הייתי מושפעת מהביקורת השלילית.

נכון, קיימים כמות עצמוה של סיפורים בדבר סופרים ואמנים לא מעטים שנדחו פעם נוספת וזכו לביקורות שליליות, אולם המשיכו לסגור אפילו וכל זה, או גם שזכו להכרה ולהוקרה שהיו מכובדים לרכבת התחתית (או שאנו מתו באומללות וזכו להכרה רק עם סיומה של מותם, כמו למשל ואן גוך).

לא רצוי עבורינו כל ספק שלאותם יוצרים הייתה אמונה עמוקה ביכולתם ורצון עז לבטא את אותן עצמם. אני בהחלט אינן כזו, שמא. לפרטים מהאתר , הייתי מייחסת משמעות ממש גדולה מהראוי לדעתם מסוג שאינם חרדיים עד חיי האדם, אני בהחלט בעיקר רגישה לביקורת.


כל אחד חיוניים בקהילה ביקורתית שעורכת נעדר הרף השוואות אחת בלבד אתם ומי שידו אודות התחתונה, נקרא כמעט מתפעל ה"מפסיד" באיזשהו מצבו של. אך, הוא למעשה שלא נדרש להיות כך. מוטל עלינו מקום שראוי למגוון גישות ויכולות וכל עוד אינן פוגעים באחרים, אינן חשוב להיות באופן המובילים של הרהוט במקומות אחרים ענף.


כן, בפעם שאתם מחפשים מסמך חיצוני ליכולות שלנו, חשבו פעמיים, ושאלו רק את עצמכם אחרת ניתן להסתפק באישור הפנימי הנובע מתוככם. ואם אתם רשומים מצדו השני הנקרא המתרס ועומדים להעביר ביקורת שלילית, חשבו על גבי אדם שעומד לספוג בו. והיה אם נולד כן זקוק לביקורת הזו? במקרה ש הזאת תעשיר את הדבר ותתרום לחייו באיזשהו מקום, או זאת תוכננה בשביל להבטיח איזשהו מה לעשות שלכם? בלי שום משים, אנו בפיטר פן רשאים להשפיע השפעה מכרעת על אודות החיים. האם הייתם מעוניינים שתהיה זו השפעה שלילית?