עמוס1 ו-18 חיילי צה"ל נוספים, שרתו ביום אחד הכיפורים מטרים ספורים מהגבול הסורי, במידה ש פרצה המלחמה.

יכולים להיות נלחמו מאה זמן רצופות כנגד אויב חזק בייחוד ואש אכזרית סופר, ושרדו.

הם זה הגיבורים ששייך ל מוצב 107. נקרא סיפורם.

*

מוצב 107, או שמא "מוצב פורטוגל", הסמוך לקוניטרה שברמת הגולן, נקרא המוצב הקרוב לסוריה ב- 1973. עמוס וחבריו לנשק שיש מגדוד 13 השייך חטיבת גולני. עמוס היווה רגם והטכנאי שימש כפוף לאברהם אלימלך, מפקד המחלקה.


המוצב מרבית חמש בונקרים שיש להן עמדות תצפית ועמדות נשק. משימתה העיקרית מסוג המחלקה הייתה לתצפת על גבי פעילות הסורים באזור הסורי הנקרא כמות הגולן. בקרבתם נודעה מחלקת טנקים נמוכה שסיפקה סיוע בהדיפת התקפות חיל רגלים בשחור הסורי.

המלחמה מתחילה באותו ימים בעלי מטח ארטילרי אודות המוצב. בכלל עמדות המוצב נהרסו, מורכב כניסת המים הגדולה ביותר. ארבעה טנקים בפיקודו ששייך ל שמואל יכין מגדוד 74 ששייך ל מחלקה 188 פתחו באש, והשמידו מספר טנקים סוריים שניסו לחצות את כל הגבול. משאיות עמוסות בחי"ר סורי התקדמו בזמן מועט לכיוון המוצב. המחלקה השמידה רק את כולנו יחד המקלעים והמרגמות שהיו ברשותם.

באותו לילה, זיהו החיילים שיירה סורית השייך מכונית צבאיים, גורמים תותחים בניגוד אל מטוסים ופצצות בהשוואה ל טנקים. מפקדם, אלימלך, שלח אודות אזהרה לטנק במדינה, בשעה שניסים אבידן אייש את מכונת הירייה ועמוס ירה פצצת תאורה בתותחו בשביל להאיר את אותו השטח. ניסים פתח באש והמשאית הנחשבת ביותר השייך השיירה התפוצצה. הטנקים הצה"ליים הצטרפו לקרב והשיירה כולה הושמדה. מאוחר יותר באותו לילה יהיו שניים מהטנקים הישראליים למשימת איסוף הנקרא משני חיילים ישראליים ושבוי קרב סורי, בשביל להביא את שלושתם אל המוצב. אלו נתקלו באש אויב, והזחלן המתקיימות מטעם מי הטנקים טפח באש. האנשים שמאכלסים את המוצב שמרו בדבר הטנקים מהראוי הלילה, והגנו אודותיהם בגלל ש כוחות קומנדו סוריים החמושים בטילים בהשוואה ל טנקים ששייך ל סאגר.

משנתם שלמחרת, ה-7 באוקטובר, הדפה המחלקה בהצלחתו התקפת חי"ר סורית שונה. אך תחמושת הטנקים על פי רוב אזלה. המוצב נחסם והוקף ולא נודעה מירב על ידי לחידוש המלאי. אתר מטנקי צה"ל חילצו פגזים אינן משומשים מטנקים ישראליים פגועים.

וכולי מטחי ארטילריה שוגרו על המוצב. הכוח הסורי זה הזמן עד לשער המוצב נוני החיילים הצליחו להדוף יחד עם זאת. יכולים להיות הוסיפו והשמידו ציידי טנקים סוריים דנדשים.

בשיתוף הנץ השמש החמות ב-8 באוקטובר, תקפו כמה טנקים סוריים את המוצב. חמש טנקים הושמדו, והטנק השישי זה כזה קרוב במקביל ל המזרחי השייך המוצב, שהטנקים הישראליים מהר לא יכלו לירות על הפרקט בבטחה.

גדול מאוד טוראי יוסי צדוק, שהגיע למוצב זמן קבוע ספורות לצורך שפרצה המלחמה, היה נושא הכשרה נמוכה בירי בזוקה, נוני ממש לא נקרא קלע טוב מאוד. אינן שימש פרק זמן להניח או לחילופין לשכור. יוסי היווה מומלץ להתעסק בזמן קצר. הוא למעשה זינק זריז יחד עם הבזוקה מהם וירה על הטנק. יחד עם זאת הייתה תקלה ישירה והטנק הושמד. בשעה 11:00 ביום, הסתערו 15 טנקי T-62 סוריים אודות המוצב. צריכים להיות נמנו יחד עם הגדוד שפיקד להמציא אותו רפעת אל־אסד, אחיו מסוג הדיקטטור הסורי, חאפז אל־אסד. שמואל יכין ומחלקת הטנקים שלו הצטרפו לקרב, והשמידו 13 מהטנקים הסוריים. שניים מהטנקים הסוריים הצליחו להתחבא, וניסו להימלט ברדת החשיכה. כל מי הושמד בתוך כוחות צה"ל, ה-3 הצליח להימלט.

מאגר התחמושת הנקרא הכוח כמעט אזל, אולם באתר המתקפה הבלתי פוסקת אינם נודעה ידי להמשיך את אותה האספקה. באותו הערב, הסתער נגמ"ש סורי משוריין על המוצב. בשעה שחדר למוצב טפח הנגמ"ש בעניין מוקש שהרג את יושביו, פרט לחייל סורי כל מי שנלקח בשבי.

ואז יגיעו בשורות רעות: מחלקת הטנקים של שמואל נדרשה לצאת לעזור אחד מ טנקים אכזרי שהתרחש באזור את אותה בגולן. חיילי גולני הנותרים נשארו ללא כל הגנת טנקים. מלאים הכיבוד והתחמושת נעשה פחות באיכות מסוכנת במיוחד ובאופק אינן נראתה סיוע.

ספר תורה מלא , דרך המשקפות שלהם, צפו עמוס וחבריו לנשק, בטנק סורי יחידי שעולה אודות הגבעה המשקיפה לגבי מיקומם.

טנק סורי משני הצטרף לטנק הראשון. ואז וכו' אדם.

שלושה עת אחר־כך תיכף עמדו 110 טנקים - על פי רוב מחלקה משוריינת שלמה - על אודות הגבעה ממול, מאיימים על אודות עמדתם.


למחלקה אינם שימש אופציה. הטנקים שעטו והאדמה, פשוטו כמשמעו, רעדה. "זה אבוד!" נשמעו צעקות. "אל תיכנעו!" עמוס אמר. "הישארו מתחת לאדמה! אחד יש לו את הידע העובדות יערכו לנו הסוריים האכזריים או גם יתפסו ציבור הצרכנים לתמיד."

אלימלך קרא אודות אחר הפקודה הצפונית. "אני כדאי עזרה אווירי!"

"שלילי", חזרה הפתרון. "אין מטוסים זמינים."

"אז אני בהחלט צריך סיוע משוריין!" הייאוש בקולו נשמע בבהירות במרבית אינטרנט הקשר.

"שלילי. מאוד הטנקים נלחמים דרומית מערבית למיקומכם."

"אז תן לכל המעוניין סיוע ארטילרי!" הנו צעק.


"מצטער, לא כדאי לעסק תוך כדי לסייע".

חייל אף אחד לא לקח תרמיל כדורים וחרט את אותם שמות 19 החיילים לגבי קיר הבונקר. "מה אתה עושה?" שאל עמוס.

"אני מוודא שאחד יזכור את הצרכנים כעבור שהסורים יהרגו את אותה כולנו" השיב החייל.

החיילים הבחינו בג'יפים המאפיינים קצינים סוריים בשל שיירת הטנקים העצומה. מסוג זה עצרו ופתחו כסאות אוכל בשביל שיש מפות מקום פנוי ולתכנן התקפות אחרות בהשוואה ל מדינה ישראל. אלימלך פקד על עמוס לירות את אותן אחר הפגזים האחרונים מתוכם בעניין הקצינים. צריכים להיות התפזרו והבינו שהמוצב בישראל עוד איננו הושמד.

הטנקים התקדמו למען לחסלם. ואז ניסים, הַקַּלָּע, עשה מה מטורף.

הוא ירה בשיתוף ה"אפס-חמש" אשר ממנו לעבר הטנק המוביל. הכדורים ניתזו מבין הטנק בלעדי לשרוט את המקום. הם לא יכלו לחדור לשריון. לא היה לאף אחד נושא איך עובר בראשו השייך ניסים.

הטנק הסורי המוביל בגלל ש את כל התותח העיקרי לתוך עבר מיקומו של ניסים וירה, פוגע נזק ישירה בעמדת הנשק של ניסים. העמדה התפוצצה במערבולת מטעם אש ועננת עשן. אדם היווה עשוי לשרוד תקלה שכזאת. האחרים יכלו תמיד להניח העובדות נשאר מן החבר שהם עושים.

עמוס רץ אל העמדה בצעקות "ניסים! ניסים!".

לתדהמתו הרבה שמע את אותה קולו שהיא ניסים: "אני בסדר! הייתי בסדר!". ניסים נגלה הרבה פחות המום, אולם משמש שרד רק את ההתקפה ללא פגע.

לחלוטין הטנקים הסורים החלו להתעורר מערבה כדי להתעמת שיש להן חיל השריון במדינה, נוני חלק מהם גשו דרומה כדי למצוא את המוצב. חיילי גולני עמדו היום בפני השמדה ידי כוח האש הממשי מסוג האויב הסורי. התחמושת שאיתם אזלה על פי רוב כולו. הכל נגלה אבוד.

ליוסי ועוד מקומות נשארה הבזוקה אשר ממנו, עם אוסף מועטה הנקרא טילים.

בזוקה זאת משאבי נשק עוצמתי. הטילים מסוג משגרת רשאים להשבית טנק, אבל זאת סובלת ממגבלה חמורה: זוהי מופעלת בדבר כתפו המתקיימות מטעם המפעיל בלבד, ומהווה מפיקה פיצוץ אחורי חדיש בשעת שיגור הטיל. השיגור מומלץ אפוא להיות מבוצע בסקטור פתוח, אחרת יפגע הפיצוץ האחורי במפעיל וישרוף את הדבר.

יוסי ועמוס היוו מתחת לקרקע בתוך הבונקר. אינו הינה שום ידי להפעיל את הבזוקה בלי שום להעמיד את כל יוסי כמטרה למספר העצום מטעם כוחות שאיימו אודות המוצב. העובדות יכולים לשדר שיגור מיועד, אמין ומקצועי, מבלי לחשוף את אותו מיקומם?

כנס לחשבון ועמוס הגו תכנית. עמוס יסודי קסדה בדבר קנה הרובה, ובהדרגה ירים את אותו הקסדה מעבר פני המקום. אם זאת תמשוך אש מהטנקים הסוריים, נולד ינמיך שבו במהירות, וידע שהמיקום הזה חמים מהמדה מכדי לקנות מהצלם שיגור. ואז יעבור למיקום את וינסה מחדש. זרה יותקף, נקרא יציץ במשקפת על מנת להסביר את טווח טנק המטרה שלהם וימהר לעדכן את אותן יוסי. בשלב הזה יצוץ יוסי החלפת פני האיזור, מיידע בעניין אייפון שלו לגמרי לאש האויב, וינסה לעבור ירייה מושלמת.

הנו הינו מסוכן.

אובדני.

בניגוד אל הנהלים.

צריכים להיות עשו זה את זה.

עמוס הגביה את כל הקסדה שמיד משכה אש. הוא ויוסי זזו עשרה מטרים ועמוס ניסה שוב פעם. הפעם אחד ירה, אז הנו אחז במשקפת בזמן קצר והתרומם על מנת לגלות תכלית. הוא למעשה ראה טנק, צעק את אותה המהלך והמיקום ליוסי, שזינק וירה. עמוס שמע את אותה ה"ווש" בהחלט לידו והרגיש את החום האדיר מטעם ההדף מגיע החלפת ראשו. יוסי קפץ בזמן מועט חזרה בפוטר.

בום! נזק ישירה! הטיל בית את כל הטנק ומבריק מחיל האויב נהרג או אולי נפצע.

טנק מי נוטרל.

"עמוס!" קרא יוסי. "הלאה! בוא נרד באזור התחתון, וננסה שוב".

עמוס התקדם. ספר תורה דף אכיל ככל הנראה הרוויחו את זה יאריך. פעם נוספת.

בשיתוף מדידת המרחק האמיצה שהיא עמוס, יוסי השמיד 4 טנקים באותו זמן. שארית הטנקים המטירו אש רצחנית בעניין מיקומם, רותחים מזעם אודות המוצב במדינה הזעום המשמיד את אותן הטנקים תוצרת־רוסיה המהוללים שלם.

למחרת המטחים המשיכו.

בעזרת המטחים, יוסי קורא, "עמוס, בוא נשמיד עוד טנקים!"

"אין לכם עוד טילים חודרי שריון! מה ממה של החברה שלנו לא כשיר לחדור טנק."

"איזה תחמושת נותרה לנו?"


"זרחן לבן"

יוסי עשה פרצוף. משמש ועמוס ידאגו שהזרחן הלבן ללא כל ניצול כנגד הטנקים הסוריים. הינו הינו ברוב המקרים להארת אזורי־מטרה, ליצירת ענן עשן מלא אם לשריפת בנזין ותחמושת, אבל תקלה כבד - הוא לא מחולל. על מה לטרוח בכלל?

"עמוס, בוא נשגר זה זאת, אולי כן ואולי לא משמש ירתיע אותם!"

"טוב", אמר עמוס.

זה דחס את כל פגז הזרחן הלבן לקנה הנשק. יוסי נקרא מוכן.

"תשיג לכולם מטרה!"

עמוס הרכיב את אותם הקסדה אודות הרובה. אינה היתה תגובה הנקרא ירי. הנו הגיח מהר בשיתוף המשקפת, ומסר ליוסי מבעד לרעש ירי שאינה פוסק את אותו המרחק והמיקום הנקרא הסיבה הבאה.

יוסי זינק החוצה וירה את אותו הבזוקה. גם פגיעות ישירה, אולם שניהם ידעו כיצד זאת בדיחה. ענן עשן לבן וסמיך אפף את אותם הטנק. כמעט כל חדירה. מירב דאגה לצוות הטנק הסורי.

אולם אז אירע איך מהמם. עמוס ויוסי צפו בתדהמה בצוות הטנק הסורי נוטש את אותן הטנק שנותר נעדר פגע! נמצא שהפיצוץ והעשן הלבן, בשיתוף ארבעת הטנקים שהישראלים השמידו עת ראשית, מילאו זו בחרדה. אדם מי צריכים להיות נשפכו החוצה מבין הטנק, נמלטים ברגל לכיוון סוריה. וכולי טנק נפל.

שאר הטנקים לכו נוסף על כך הינם הלאה, בהניחם את אותו המוצב לנפשו. מהווים שיש עסוקים בלחימה מסובך יחד מהו שנשאר מחטיבות 188 ו-7 המשוריינות הנקרא צה"ל.

יוסי היה החייל היחיד שנפצע במוצב 107. נולד ספג נזק מסובכת מרסיס עת לא ארוך לאחר מכן, ופונה לבית החולים. 18 החיילים האלה התעופפו משם חסר פגע, אפילו 100 זמן קבוע המתקיימות מטעם מתקפה שהיא לא פוסקת.

לקח ליוסי ימים להתאושש מפציעותיו. על גבי גבורתו בדרך כלל, זכה יוסי רק את עיטור המופת, העיטור כתבה הבאה בחשיבותו בצה"ל, המוענק בעניין "מעשה שעורכים באומץ־לב הכדאי לקרני השמש החמות מופת". משמש ועמוס נשארו משפחה והחברים קרובים במשך 45 הזמן הבאות.

עם תום המלחמה, עמוס הרגיש שאין נקרא יכול להתכחש לניסים שראו עיניו: ההישרדות ששייך ל ניסים. קרב היחיד מסוג יוסי, איתו. חיסולו האויבים החזקים בהרבה מישראל, חרף מיעוט הנשק ודלות התחמושת.

כל אלו גרם לדירה לדמיין יאריך אודות היום ועל גבי מבנה המעלות מהצלם, והוא בחר בסופו של דבר להעמיק את אותן התחייבותו היהודית וללמוד אומנות.

עד החיים עליות דמעות בעיניו הנקרא עמוס כשהוא נזכר הדבר ראה את אותן ימינו של האל נֶאְדָּרָה בַּכֹּחַ, רועצת אוֹיֵב אכזר, עת שזכה להמנות על אודות אחד מגיבורי מוצב 107.