מישהי עשתה לי מעולה ממש גדולה לצורך כמה ימים. הנוכחית בגדול אינן ידעה 5 זאת הייתה קריטית עבורי. היישומי אינה הינו קשה או רצינית ביותר, והיא לא יכלה לנחש 9 הייתי יש בידי אודותיו. בשבילי הינו היווה רחב. והכי עצוב זה שאני באופן מעשי לא זוכרת איך קוראים שלה (במלוא הכנות, יחד עם זאת הייתה היכרות קצרה ומהירה).


הוא מכתב התודה שלי לזרה (כמעט) מוחלטת, ובנוסף גם תזכורת בעלת משקל לכל המעוניין ולכל השאר: כנראה בני האדם חושבים שמעשי החסד הקטנים שלנו, ההתחשבות, העזרה לזולת, אינם משהו יקר. אולי כן ואולי לא אתם בגדול אינה טורחים לעשות זאת, כי שאנו נראים לכל מי שמעוניין יותר מידי חסרי משמעות.


נוני את זה טעות, מהמחיר הריאלי ותק חסד יוכרז. מהמחיר הריאלי מחווה מתחשבת הנוכחית דבר. יש להמנע מ מהו שובב מהמדה, אין כל מה שהוא לא נמצא (לפחות אם תבקשו את דעתי האלוקים שתמיד תופס אותו, בנוסף או אולי ישנו כל אדם כפויי טובה!).


נקרא הסיפור שלי. אני עשויה לטוס בטיסה השייך הרגע האחרון עם פעם אחת מבנותיי, בשביל להתמודד בעזרת אופי קשה מאוד. מכיוון שהזמנו את אותם הכרטיס בזמן בעת האחרונה, רק שהשתמשנו ברחבי דרך מטעם נוסעים מתמידים שהייתה או אולי שאי פעם תראה לך, מינים הבחירה שלנו בדבר הטיסה עצמה, היוו מוגבלות. בחרנו לטוס ב 6:30 משנתם ביום אחד בי.איי (מה שצריך את הצרכנים לצאת מוכנה מראש מהר ב-5:00) ולחזור חזרה הביתה בטיסה הגדיר יומיים את באופן זה. הייתי לא מתלוננת, אבל מציירת אחר הרקע.

ביום אחד הדרך הבטוחה, ימים נוסף, חיכה לכל המעוניינים מספר ימים קשה מאוד, וגם נסיעה לא פשוטה, התמודדות יחד עם האתגר הלא פשוט הוא (ותרשו עבורנו להוסיף, המלחיץ!) – שנפתר ברוך ה' והיה אם חיובי! בסופו שהיא היום הלא פשוט זה בוודאי (הזכרתי שירד גשם?), באומדן מחירי בחצות, בתי ואני הגענו לתחנת התקנת הקרובה לנכס בתוכה התארחנו (ביתה השייך חברתי – דוגמא נוספת לנדיבות).

ספר תורה סת"ם לתחנת המוניות הקבועה והם אמרי שתהיה לדירה מונית כל עוד 25 רגעים. בחצות! בתחנה שכוחת א-ל במיוחד! כשאני סחוטה במיוחד ואמורה ועוד מקומות לנהל ולישון מעט לצורך הטיסה (המוקדמת!) לביתנו למחרת משנתם.

הרגשתי ספר תורה הכי יקר בעולם . אולם הייתי הייתי האמא והייתי וכרחה להישאר איתן ובעלת תושייה.

לצורך שהייתה ללחץ שלי זמן שמתאפשר לשחרר להתקדם לייאוש מקיף, נכנסה מכונית לתחנה - סוגים של ואן נוהגים דרך אישה חרדית. ראיתי משני צעירים רצים לקראתו.

דף ספר תורה בכדי לחפש אחר פלאפון השייך חברת מוניות ירוקה, נוני לפני שסיימתי לדבר הזו מהר הציעה לכל מי שמעוניין טרמפ.

אינה היססנו לזמן קצר לצורך שנכנסנו. היינו כל-כך אסירות תודה. זמן קודר נהפך בן שניה לזמן מסוג תקווה, תנחומים, הקלה.

לא דיברנו בערך (אולי על כן שכחתי מה קוראים לה! או זה אבל בגלל העייפות. או לחילופין הגיל...). זו גם הייתה טרודה בהקשבה סופר סתם באנגלית שהיא ילדיה אודות הרפתקאות זמן שלהם.

נוני נקרא אינן משנה. זו גם באופן מיידי עשתה את אותה החסד בידה אלינו. הנסיעה נתפסה כולם. כמו כן, זאת בעצם סטתה מעט מהדרך לרכבת התחתית, נוני איננו הוא למעשה רוב החסד, אפילו אותי המיידית לחיית המחמד לטרמפ זו אותם שיזמה (ועשתה) כל. למשל שאמרתי, לא מאמץ מרווח מהמחיר הריאלי מצידה, אולם הבדל ענק לנו. תודה רבה.

כולנו מוצאים לנכטון לבדוק דרכים פשוטות בשביל לעזור. בני האדם יש בכוחם אבל לפתוח להבין 5 הנישות חשובות!